ב. שגיא / תעתועים |
באת אליי עת נשמתי השלכת לפנים גופי העירום
שרפתי אפרך מחדש בכדי לאפר את שפתיי הנלוזות
גזרתי דמויות של מלאך ואל מספר פורנוגרפי זול
מחקתי תעתועייך החקוקים בתשוקה על מהמורות לבי
באת אליי עת נטעתי דם באדמת גן-העדן הצחור
הברשתי שערי במסרקות-ברזל כדי לטעום את כאב תאוותך
יבשתי מערב בוסר ונטמאתי בבוקר תאב ושבתי ביגון ובשובע
התכחשתי לשפתייך השסועות מתמימות כמשיח שקר זועם
אך לא באת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|