ביומולדת שלי אני אשים לזה סוף.

מבחינת מעגליות זה מושלם. אני אשים לזה סוף, בדיוק בנקודת
ההתחלה אפשר לומר.

מעבר לעולם טוב יותר.

בלי כל הסבל האיום והמציק הזה שאני קורא לו חיים, ככה בהגזמה.

גם מבחינת הסמליות שבעניין וגם מבחינת האפקט שזה יעשה על
האנשים.

אין לי שום ספק שביומולדת אני אעשה את זה.

הכי חשוב זה מה יגידו אחר כך אנשים, ומבחינת האפקט זה מצוין.

בדיוק ביומולדת.

חתיכת אפקט.

אנשים בטח יגידו אחר כך: "ניחשתי שזה בא". ו"ראיתי עליו שככה
כבר אי אפשר להמשיך".

מעניין איך אמא שלי תגיב.

אין ספק שהיא הסיבה המרכזית לכל העניין, עם כל ההערות
ה"נחמדות" שלה.

היא והעובדה שאני חלש אופי.

אין לי סיכוי להצליח בכוחות עצמי.

אני חלש מדי.

קשה לי להחזיק מעמד, ואנשים ישר רואים עליי. שאני חלש. חסר
אופי. לא מסוגל להחזיק מעמד.

כולם ידברו עלי... אבל בכבוד... על האומץ... והתזמון...

מעניין אם אחרי היומולדת עדיין יעזו לקרוא לי בשמות גנאי
מאחורי הגב.

או שפתאום אני אהיה סתם יניב, ולא יניב השמן.

הרי אחרי כל זה כבר לא יעזו...

בול ביומולדת!

כן. אני אעשה את זה. באופן סופי,מוחלט וודאי.

ביומולדת הקרוב שלי אני הולך לעשות את הצעד הסופי.

שאיבת שומן.