הזמן עובר כל כך מהר וכלום לא קורה
הבטיחו לי אהבה נצחית שתשאר לנצח
אך טרם הגיעה אפילו הרוח אשר תישא אותו אלי
שיניתי את שמי הבנאלי לשם יותר חי
חשבתי שאולי זה יסתיר את שנות המוות שעברו עלי
התחפשתי למישהי אחרת שאותי לא יזהה
נראתי באמת אחרת ממש צעירה בהרבה
החלפתי מלבושי לצעקה האחרונה
וחיכתי... וחיכיתי... וחיכיתי... להבטחה
כולם מסביבי שמו לב לשינוי
למראה, ללבוש, ואפילו לכינוי
הרגשתי ממש אפופת מחמאות
ואהבתי ממש לחיות
תירגלתי את כל התחושות והריגושים
וידעתי שבכל זאת נשאר בי משהו אחרי הכל השנים
מלמלתי את כל המילים הנכונות במילון האהבה
והרגשתי שאני ממש מוכנה
אבל ההבטחה לא הגיעה
הימים החמים את הרוח הבריחו
וידעתי שאלי אהבה כבר לא תגיע
אולי הוא הרגיש שאני לו שיקרתי
מראי שונה ושמי לא נעים לו לאוזן
שם כזה חי ומאוד לא בנאלי
אולי הוא אפילו מעט מאוכזב
כי הבטיחו לו אהבה אחרת
כזו כמו שאני את עצמי באמת אוהבת
לאן האכזבה מוליכה אהבה?
הלואי והיתי יודעת, כנראה למקום רחוק ושכוח
שמשם אפשר לתפוס את הרוח
ולגלוש למקום שבה האכזבה יודעת לנצח
ולקיים הבטחה שנקראת אהבה.
מוקדש למבטיחה עם הכוחות שכשלה במבחן ההוכחות. |