רציתי שתדע עולם יקר / שמיום הגיעי אליך, הולך ונעשה לי קר.
כמה שאני יודע יותר / עם כל הבנה אני גם מתקרר.
מחפש את השמש, לא רק בגלל אור / פשוט נמאס לי כבר מהקור.
אך כל שיחה, מחשבה, חוויה, ופגישה / משכנעת אותי יותר בחולשה.
בני אדם מסביבי, ילדים וזקנים / ועם כל חיוכם, קר לי בפנים.
זה לא שתמיד היה פה קפוא / המעלות עלו לפני שירדו.
פעמים שחשבתי שזה העניין / שקר לי כיום כי היה לי כבר חם.
היה לי נעים ונחמד וגם טוב / עד שיצאתי ערום לרחוב.
אז גיליתי אותך עולמי היקר / שונה מהמקום שבו הייתי גר.
שם לא הייתי זקוק לכיסוי כה עבה / חייתי, זרמתי והיה שם יפה.
אך גורשתי משם כי חטאתי לנפש / הגעתי אליך, לזוהמה ולרפש.
אמרו שלא אדאג, כולם בסוף מסתדרים / אך אין זו חכמה להסתובב עם
מעילים.
אמרתי שחום זה לא סתם עניין / חשוב מהיכן הוא נובע, גם בגיהנום
חם.
אז קפאתי למוות כי הייתי ערום / לגן עדן הגעתי, מחדר הקירור. |