איך זה שהגיל לא משחק אצלך תפקיד,
ואת אומרת שזה הכל מניסיון,
ואת נמרחת על כל גבר שאת רק מוצאת בדרך
בטוחה שעוד יצא מזה המון.
ומה זה הרוע שיש לך בעיניים,
מאיפה הוא נובע ויוצא?
מה זה שעשו לך כשהיית יותר קטנה
מה שאבד לך ואת עדיין לא מוצאת.


איך את עוד חושבת שמרד הנעורים,
זאת בטח הדרך הנכונה
וכל מי שיגיד לך במקרה שאת בוגרת
את תוכיחי לו שאת ילדה קטנה.
איך כל הזמן נותנים לך ואת לוקחת עוד
בטוחה שיש דברים שהם חינם,
אבל כולם משלמים ואת לא תצאי בזול
כי זאת פשוט דרכו של העולם.


איך את מסתירה את הכאב ואת הפחד
מאחורי מסך של בוז ושל שנאה
ואת חושבת שאת מוכנה לקשר אמיתי
אבל את בעצמך לא מכירה אותך.
ויום יבוא ואת תפלי ולא יהיה שם אף אחד
שיעזור לך לאסוף את הרסיסים,
רק סיגריה וכוס בירה ופנקס אחד קטן
עם 100 טלפונים של גברים.