בימים רגילים, כשאני לבדי. כך בלילה לבד, מתחשבן עם נפשי.
שואל שאלות, מעלה בעיות. כשאני לבדי, חושב מחשבות.
מחשבה בהירה נחה ממלאכתה. כל היום היא שגתה בהמשך טעותה.
היא עוצרת לפתע, מביטה לאחור. חושבת על דרך שתוכל בה לחזור.
היא תחשוב, תתחרט, תבכה או תשמח. אך סופו של דבר, העצב יימח.
הפצעים שהשאירה לא ירפאו לעולם. רעה היא מכדי להיטיב לאדם.
מעטים הימים בהם מיוכה התנוסס. ורבים הלילות שאת לחיי אמסה.
הרגשת מבוכה כל העת בה שולטת. והיא רק מנסה, לא עוצרת מלכת.
די.