בשמים יושב חסר דאגות
בחלל יושב חסר מכאובים
הוא אחד ויחד, מאדים
.
כול ערב עיניו בוהות לכוכבים
כול השאלות ששאלתי לא קלעו לחורים
הוא נעלם ולא חזר, כוח אמיתי
מאדים שוב שט באוויר ואתה אינך איתי.


פניו שחורות כלילה, והוא רחוק ומרוחק
אלוהים נסה להרוס את חייו, אבל הוא ישב ושתק
בביתו נשאר רק אבק כוכבים מעורפל
מאדים המריא כבר מזמן, הוא חזר לחלל.

גשם לבן נופל הכביש,
הרים רגליו ועף, ומאדים לא הרגיש
כבר מזמן לא הרגיש אהבה כה גדולה
בגדת בי עם מאדים, ונשארתי כאן על האדמה.