ומה יעזור לי השקט אם המילים עדיין יושבות
בערמות, אחת על השנייה ונשמעות בתוך תוכי
מתחברות למשפטים שאף פעם לא היה קיים הרצון לשמוע.
ומה יעזור לי השקט אם הכאב עדיין קיים
ולא משנה כמה שארצה הוא לא ילך
גם לא בצרחה הפנימית האחרונה.
ומה יעזור לי השקט אם עדיין ישנן הדמעות
ולהן לא אכפת מדוע, הן פשוט זולגות
ומרטיבות את כל הדממה.
ומה יעזור לי השקט אם כבר נמאס מהכל
ונמאס לי ממני, ממנו, ממכם...
ומכל העולם שסובב, שסובב אותי בשקט מאיים.
ומה יעזור לי השקט אם הוא לא מבריח את הלבד
אבל משאיר אותי באותו מקום קבוע
למרות הרצון לברוח, לברוח מתוך החשכה.
ומה יעזור לי לצרוח
אם במילא אף אחד לא שומע מילה
וכל הסערה שבפנים שוכחת את יעודה
ונותר רק השקט, כמוצא לבריחה האחרונה. |
