בערך בחצות הוא הגיע. ירוק, רזה, נמוך, עם 2 משושים שיצאו לו
ככה מהראש. הוא אמר שהגיע בשליחות חשובה והוא נושא מסר דחוף
להנהלת הכוכב שנקרא בפינו "ארץ".
לא הייתה לי כל כך ברירה, הרי לא יכולתי פשוט להשאיר אותו בחוץ
בקור הזה, אז הזמנתי אותו פנימה, לשתות איזה כוס קפה ולנוח
קצת. זה היה בדיוק בסוף ינואר, בחוץ ירד גשם שוטף, מהסוג שדופק
לך על החלונות והגג ומדי פעם אפילו חודר דרך הסדקים בתקרה
ומטפטף לך על הרצפה בבית. האישה שוב מנדנדת על זה שצריך להזמין
טייח או סייד או מה שזה לא יהיה, העיקר שהיא לא מוכנה להמשיך
ככה עם כל הלכלוך שהמים האלה יוצרים. לך תסביר לה שגם ככה אתם
בקושי גומרים את החודש, עם המשכנתה וכל החשבונות, שהמצב על
הפנים והדבר האחרון שאתה צריך זה לשלם לאיזה 'חאפר' כמה מאות
שקלים בשביל שיואיל בטובו לעשות עבודה מזופתת שגם ככה תצטרך
לחזור על עצמה בשנה הבאה.
לא יודע מה עבר עליי, הייתי צריך פשוט להתעלם או להגיד לו
לעלות לשכנים, גם ככה הם עושים לנו את המוות, שהם יסבלו את
השטויות שלו. אבל אני פשוט הושבתי אותו בסלון ושאלתי אם הוא
רוצה גם עוגה עם הקפה.
הוא התחיל לבלבל לי את המוח על כמה שהמסר הזה חשוב, על כמה
שחיי הכוכב הזה תלויים בו, שאנחנו, אנשי 'ארץ' פועלים ללא
הגיון ומביאים על עצמנו אסון כבד, לנו ולכוכב שלנו. על כך
שאנחנו מזהמים את מקורות החיים על פני כדור הארץ, על כך שאנחנו
משמידים יערות שחיוניים כל כך לקיום האנושות, שאנחנו גורמים
להשמדת זנים נדירים של בעלי חיים ומפירים בכך את האיזון
האקולוגי.
מה הוא רוצה ממני ? מה הוא מבלבל לי את המוח ? כאילו שאין לי
דברים יותר חשובים על הראש. בעוד הוא ממשיך לדבר בהתלהבות,
הנהנתי לו בראשי, בכל זאת צריך להיות מנומס, וחשבתי לי על כל
המשימות הדחופות שמחכות לי מחר בבוקר.
אני צריך להתקשר לגרשון ממחלקת המים כדי שיבואו לבדוק איזה
צינור שמישהו התקשר וטען שהתפוצץ ואח"כ להכין כמה מסמכים לדיון
מאוד חשוב אצל מנכ"ל העירייה. מי יודע, אולי בעקבות הדיון הזה
אני אצליח להרשים אותם סוף כל סוף, ואקבל איזה קידום. העיקר
שהמנכ"ל ידע איך קוראים לי.
מה? מה הוא רוצה ? הוא השתגע על כל הראש? החייזר מבקש שאני
אסיע אותו עכשיו למנהיג האומה, מי ששולט בכוכב הזה, הוא פשוט
חייב לדבר איתו אישית.
לא עוזר שאני אומר לו שאין מנהיג לכוכב ומקסימום הדבר שהכי
קרוב אליו, יושב בארה"ב והוא בכלל מתעניין יותר בחזה של
העוזרות שלו מאשר בבעיות "זיהום סביבתי". הוא מתעקש שאקח אותו
למה שהכי קרוב, לצורך העניין השליט המקומי.
הדפיקות מבחוץ העידו על ברד חזק שהחל לרדת. בחוץ קור כלבים.
הבהרתי לו שחבל לו על הזמן ואני בלילה הזה לא יוצא מהבית. חוץ
מזה יש משחק טוב של מכבי עוד מעט והוא מוזמן להישאר לצפות ביחד
ולפצח גרעינים.
אישתי הכינה לנו קפה וכל מיני נשנושים. איזה משחק, בניון פשוט
קורע את ההגנה לגזרים, דבל פס והופ הוא מגלגל את הכדור לשער.
אחד אפס !! אני קופץ ומתחיל להשתולל, לא סתם גול, משחק העונה.
אנחנו מנצחים היום והאליפות כמעט בטוח בכיס.
החייזר מתבונן בי ובטלוויזיה בהשתהות, הוא מנסה להבין מה הולך
שם, למה 22 אנשים בוגרים רודפים אחרי כדור מסכן אחד ועוד
פוגעים אחד בשני כדי להשיג אותו. אני מסביר לו את החוקים ואחרי
כשעה עוד גול, שאגות בקהל - בעיטת וולה מדהימה של עטר שנכנס לא
מזמן מקפיצה את כולנו, אפילו החייזר מתרשם ומחייך. ככה עובר לו
המשחק, אחריו איזו סדרה קומית קלילה ואח"כ סרט מתח משובח.
החייזר צופה איתי, הזמנתי אותו לישון כדי שמחר יוכל להמשיך
בכוחות רעננים והוא הסכים.
בבוקר לפתע החייזר שוב חוזר לשיגעונות שלו על המסר החשוב ועל
הצורך להיפגש עם השליט המקומי. נו מילא, שיהיה, אם זה מה שיעשה
לו את היום אני מוכן לקחת אותו למשרד ראש העיר. הפקידים שם בטח
פוגשים כל מיני משוגעים כל יום, חשבתי לעצמי, אז עוד אחד לא
יזיק.
חצינו את הפקקים בדרך וכרגיל בזבזנו חצי שעה על מציאת חניה,
כמה חילופי קללות עם נהגים אחרים והופ, אנחנו עולים למשרד שלי.
בדרך הראיתי לו איך להגיע למשרד של ראש העיר, שהוא הרי המנהיג
המקומי. טוב נו, פחות או יותר וזה מה יש.
בסוף היום המתיש, בעוד אני הולך למכונית, בטח תבינו אם אומר
שהייתי מופתע כשראיתי אותו שם מחכה לי. נו מה אם המסר הכל כך
חשוב, שאלתי.
מהמבט המדוכדך שלו כבר יכולתי לנחש מה עבר עליו היום. נו ברור,
משרדי עירייה או לא. בדרך הביתה הוא סיפר איך טרטרו אתו מפקיד
אחד לשני, ממשרד בבניין אחד לבניין אחר. כל היום הוא התרוצץ
כדי למצוא למי אפשר להעביר את המסר לראש העיר. הוא אמר שלא
תיאר לעצמו כמה עסוקים בני האדם קודם לכן, שיש מחלקה שמתעסקת
רק בבעיות שקשורות למים ומחלקה אחרת בעצים, אבל רק כאלו שעל
המדרכות. אבל אם רוצים להעביר מסר אז בכלל יש את מחלקת
הדוברות, אבל הם בעיקר עובדים מול כתבים בתקשורת. אזרחים
צריכים לפנות לקו הפניות, לא אין משרד כזה, זה פשוט קו טלפון
שם צריכים להשאיר הודעה, אז הוא השאיר.
טוב, נו דווקא חיבבתי אותו אז אמרתי שמבחינתי הוא יכול השאר
איתנו עוד כמה ימים, לפחות עד שיקבל תשובה.

הוא נשאר, מה הוא כבר יכול לעשות. הוא הרי לא מכיר את הסביבה
ולא את האנשים. ככה כל בוקר לקחתי אותו למשרדי העירייה שם הוא
המשיך בניסיונותיו להעביר את המסר הכל כך חשוב שלו. אחה"צ
חזרנו יחד הביתה, מקלחת, אוכל, וסוגרים את היום מול הטלוויזיה.
מיום ליום הוא למד להעריך את מגוון הערוצים המשובח שעליהם
עשיתי מנוי - דיגיטל, לא סתם.
בשעות הערב ככה, היה מספר על החיים שם, כמה שהיה לו טוב עם
המשפחה והחברים. איך ששם יש הרבה פחות משימות לבצע, המאמץ
העיקרי מופנה לגילוי עולמות ושטחים חדשים ברחבי היקום, סיוע
לתושבים המקומיים בפתרון בעיות הקיום שלהם. בכלל החיים שם הרבה
יותר פשוטים, אין מגוון כל כך של מאכלים או תוכניות בידור. גם
אין דבר כזה שנקרא ספורט ובטח שלא כסף. היה לו ממש קשה להתרגל
לרעיון שצריך לשלם עבור דברים. שם כולם תורמים למאמץ המשותף
ועושים כמיטב יכולתם. מזון לקיום ומגורים ניתנים לכל אחד מאחר
וזהו אינטרס הכלל.
ציינתי בפניו שגם בכדור הארץ היו ניסיונות כאלו שנכשלו כמו
הקומוניזם והקיבוצים. הוא הנהן והודה שיש משהו שחסר בחיים הללו
שלהם שם, עניין בחיים, המגוון השונות, שם כולם נראים אותו דבר.
הזיהוי מתבצע ע"י מס' סידורי שכל אחד מקבל עם "לידתו", כמובן
שהלידה הינה תהליך סטרילי לחלוטין שמתבצע ע"י המומחים במעבדות.
המושג של יחסי מין נשמע לו כדבר פרימיטבי לחלוטין.
הימים חלפו להם, ונראה היה שהתווסף לנו דייר קבוע בבית. שגרת
היום יום חזרה על עצמה כשהחייזר, קראנו לו בני, החל כבר לגלות
סימני ייאוש מניסיונותיו הכושלים להעביר את המסר שלו למישהו
בעל חשיבות, או לגרום להתייחסות כלשהי לנושא החשוב כל כך בשמו
הגיע לכאן.
פחות ופחות שמעתי אותו מדבר על אותם בעיות הרות גורל ובמקום
זאת מצאתי לי חבר ושותף להתלבטות בדבר איזה שחקן צריך להביא
כדי לחזק את מכבי, לשיחות על אודות הדמויות בסדרות הסבון
השונות ולשאלה מי ראוי שינחה את השעשועון החדש שבטלוויזיה.
עם עבור הזמן החליט החייזר שהגיע הזמן לשכור לעצמו דירה לבד,
כמו כולם. אומנם זה היה רגע מרגש, קשה היה לראות אותו עוזב את
הבית אחרי שהתרגלנו אליו, אחרי הכל הוא נהפך לחלק מהמשפחה, אך
הבנתי אותו. עזרתי לו למצוא עבודה זמנית במשרה שולית בעירייה,
ככה אמר, לפחות יוכל לנסות להעביר את המסר "מבפנים". הכרתי לו
את החברים שלי, יחד יצאנו לפאבים, ראינו משחקים בטלוויזיה ויחד
אכלנו צהריים בשעות העבודה.
עברו בערך שנתיים, אני קיבלתי קידום וגם בני, לא להאמין עליו
אבל עכשיו קיבל את העבודה הקודמת שלי.

בערך בחצות הוא הגיע. ירוק, רזה, נמוך, עם 2 משושים שיצאו לו
ככה מהראש. הוא אמר שהגיע בשליחות חשובה והוא נושא מסר דחוף
להנהלת הכוכב שנקרא בפינו "ארץ". כמו כן הוא חיפש מישהו דומה
שהגיע בשליחות קודמת.
במקרה בני היה אצלי אז קראתי לו.
שני החייזרים הירוקים קפצו אחד על השני והתחבקו. בכל זאת עבר
הרבה זמן מאז נפגשו לאחרונה. אני ובני הזמנו את החייזר החדש
לשבת ולשתות קפה.
החדש שאל את בני מה בעניין המסר והרס כדור הארץ,
עזוב שטויות ענה לו בני בעודנו צופים במשחק נהדר של מכבי, יש
לך מושג כמה צרות יש לי על הראש?  "מחר אני צריך להתקשר לגרשון
ממחלקת המים כדי שיבואו לבדוק איזה צינור שמישהו התקשר וטען
שהתפוצץ ואח"כ להכין כמה מסמכים לדיון מאוד חשוב אצל מנכ"ל
העירייה. מי יודע, אולי בעקבות הדיון הזה אני אצליח להרשים
אותם סוף כל סוף, ואקבל איזה קידום. העיקר שהמנכ"ל ידע איך
קוראים לי".