היא: אני רואה שאין לך חשק ממש לדיבורים היום..
היא: קיבלתי את כל המכתבים שלך..
אנחנו ככה עכשיו בגללי, נכון?
הוא: איך ככה?
היא: ככה....
הוא: איך?!?!
תסבירי למה את מתכוונת!
היא: לא מדברים כזה..מתח
הוא: מתח?
למה שיהיה מתח?
כלומר לשנינו ברור (אני לפחות הבנתי) איפה כל אחד עומד, ומה כל
אחד רוצה... אם זה לא היה ברור אז המתח היה מוצדק (והיה, עד
שהבנתי..).. עכשיו לפי שעתי אין. או שאני טועה שוב? - ולא נראה
לי.
היא: עכשיו אני מבינה למה לא ידעתי...
טוב...אני חושבת שאני אזוז לישון..
אז שיהיה לך סוף שבוע, שבוע או שבועיים, מה שזה לא יהיה
טובים...
ביי
הוא: מה?!?!?מה?!?!?
הסבר!
מה לא ידעת?
היא: מה להסביר עכשיו?
הוא: מה לא ידעת
היא: מה שעכשיו אתה יודע שאני יודעת
הוא: ובשפה ברורה!
בלי ללכת סחור(שחור)!
היא: קשה לי בלי ללכת סחור....
הוא: תנסי...
זה כבר הלך לנו פעם..
מה הבנתצ?
שאני יודע שטוב לך עכשיו כמו שאת עכשיו....?
היא: אתה אפילו לא יודע כמה אתה חשוב לי...אתה באמת לא
יודע..אתה אחד מהאנשים הכי חשובים בשבילי..בגלל זה חשוב לי
שיהיה לך טוב ובגלל זה אני דואגת לך ובגלל זה הכל...
אבל ברגע שהתקווה אבדה, ושהחלטתי החלטה אז זהו..אתה עוין וכבר
אין מה להגיד ואין כלום...אז כן, זה מעצבן אותי שאם אי אפשר
לדבר על מה שהיה או יש או יהיה אז אין על מה לדבר בכלל...
כי כנראה שכשרצית להישאר ידידים ולדבר זה היה רק בגלל שקיווית
שנחזור....
הוא: ממש לא.
ממש!
פשוט, פשוט.. אין לי מה להגיד, אני די מצוברח, בלי שום קשר
אלייך.. זה הכל.... אני חושב...
הוא: וזה באת כיף לשמוע שאני כל כך חשוב לך, לא ידעתי..
באמת.
היא: כן...עזוב..גם אני סתם מוציאה עצבים בלי קשר...
לילה טוב
היא:חבל לי שלא ידעת...
וזה גם מעצבן אותי שזה ככה........
הוא:בייצ.
ו.....תודה ובו זמנית לא תודה.
היא: על מה הלא תודה
הוא: מה מעצבן אותך?
אני מחמיץ אותך...
מה מסמל ה"ככה" שלך.
הוא: הלא תודה על ה..."עצבים" כל ה"ככה" שאני מתקשה להבין.
היא: שאתה חשוב לי ככה
הוא: ולמה זה כל מעצבן?
היא: כי זה מצב תקוע...
הוא: כלומר?
מה תקוע?
לידידים אכפת אחד מהשני, לא?
היא: מרט....
כן...ממש איפכת לי ככה מאבי וגם מאופיר ויוני וכל הידידים
שלי..
אבל אתה מבין זה לא שאני גם רוצה שנהיה ידידים טובים כי זה
פשוט לא נראה לי הגיוני....
פשוט לא טוב לי עם העניין שכשרע לי או שסתם בא לי לדבר או
לפרוק אז אני חושבת עליך, כי זה לא צריך להיות ככה...זה מין
אנוכיות מצידי
הוא: אז מה את מציע?
כלומר?
לנתק?
כי זה הפתרון ההגיוני ביותר, אני מבין.. אני אמ..
היא:אז זהו שאני לא מציעה שומדבר...בגלל זה לא אמרתי כלום עד
היום כי זה רק מוסיף עוד משהו לחשוב עליו...
זה לא קשור לניתוק קשר...גם אם לא נדבר אני עדיין אזכור את
החיבוק שלך כדבר שנותן לי להרגיש הכי בטוחה בעולם...
וזה כבר לא קשור לאהבה
הוא: "וזה כבר לא קשור לאהבה"
?!?!?!?!?!
אז למה זה קשור?
היא: זה קשור לעובדה שנקשרתי אליך יותר מלכל בנאדם
אחר..שנפתחתי וסיפרתי לך הכל על הכל...כמו שאני לא עושה עם אף
אחד
רק שתדע שסיימתי את השני משפטים האלה בשביל עוד פעם לא לקטוע
שיחה כי זה לא בסדר...אבל עוד פעם הגענו לנקודה שאין מה להמשיך
לדבר ממנה
הוא: אין לי מה להגיד...
לאהבה יש הרבה אספקטים...
לא יודע מה להגיד לך...
אז נקשרת אלי, אני רק לא יודע איך את מפרשת את זה...
טוב, לא נראה לי שגם את יודעת..
זה מוזר...
כי את נמשכת אלי...
נקשרת אלי...
זקוקה לי שקשה לך...
ואם זאת! את מרגישה מצוין איפה שאת עכשיו...
אני לא מצפה ממך להסביר לי את זה... ולמעשה גם ממך להבין את זה
בעצמך...כי.. אמ...
זה לא קשור לאהבה...
היא: אוף...אני רק מתעצבנת עכשיו...
לילה טוב..ועכשיו באמת
ביי
הוא: בייצ
