ברטה כץ / שיר בשקל |
אני כותבת לך כמו בעל חנות לרהיטים
שנרדם במיטה שבחלון הראווה;
מטבע המזל האחרון שהיה לי
נתקע לי
במכונת הלהיטים של האהבה
ומאז אותו שיר מתקתק, נאלח,
מלווה ריקודים אחרים
שלך
מתנגן וחוזר בלי זיוף
ואני שריטה בצורת גוף -
מתאפקת שלא לדמם געגועים בכל כוחי,
כולכם חבושים במדים של תקווה
ורק אני על אזרחי.
גם אם לשווא אזחל לרגליכם ברחבה
למצוא ברק של מטבעות,
יד לא אפשוט
לנדבה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|