אחרי שחזרתי בכיתי בקול
שאפילו אני לא הצלחתי לשמוע
הייתי נותן לו עכשיו את הכל
רק אל תגידו לי שכול

אל תציירו לי שמיים יפים בכחול
ואל תכתבו את השם על החול
אל תעמדו דקה דומייה
לכבוד החלל הגדול
ואל תגידו שכול.

תנו לי פרח, תנו לי יין,
תהרסו, אם תרצו את הכל.
רק אל תסתכלו עם דמעות בעיניים
רק אל תגידו שכול.

אל תגידו בגת
אל תבשרו בחוצות אשקלון
ואל תודיעו בקול, החרישו !
ואל תגידו לי שכול.

הייתי נותן אם יכולתי,
את יד ימיני אפילו שאין לי את שמאל.
תקחו חרותי כבר נפרדתי ממנה,
עזבה עוד בטרם הספקתי לגדול
ואל תגידו לי שכול.

תקחו את הים והקצף,
תקחו את החוף והחול,
אבל את הצער תגידו בשקט
ואל תגידו לי שכול.

עכשיו אני ילד גדול
וחושב שיודע הכל,
ודבר אחד עוד אינני יודע
דבר שקשה לי לסבול.
ומכל הדברים היפים בעולם אבקש רק למחול.
אני עוד קטן ובגרתי,
אז אנא מכם אל תגידו לי שכול.