סגור אני עכשיו, כמו פרח
וטיפת רגש אין בי.
וזה לא שאני אדם רע,
פשוט סגור אני עכשיו.
עד שראיתי אותך, כמו אור
וליבי אז נמס מחומך.
את באת אלי ונשקת לעליי.
ולאט לאט ליבי מקשה הפך לרך.
הארת עלי בחוזקה, כמו שמש
ורציתי ממך אהבה.
אהבתי אותך, ואת גם אותי.
ובשבילינו לא היה קיים עוד הזמן.
הגיעה השעה ואת צריכה ללכת, כמו שקיעה.
ואני, אני לא רוצה לעוזבך.
ליבי מחפש לו אצלך אהבה.
אבל את כבר לא ממש בסביבה.
לא מוצא אהבה ואין בי רגש, כמו אבן קרה.
ועליי נפצעים מהקור הסובב
אקפל אותם כדי שיגלידו, ולמען לא יפצעו עוד יותר.
ונותרתי אני, כאן, לבדי.
וסגור אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.