[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








... לפתע הבחינה בחלון הראוה של חנות העתיקות ותחושת יראת הוד
אחזה בה. היא הייתה חייבת להיכנס אל החנות הזאת. הייתה זו מעין
הרגשה שאם היא לא תיכנס, אלא תמשיך הלאה - חייה ייעשו ריקים
ומכוערים. כן, מכוערים! כאילו הגורל הנחה אותה אל פתח החנות
ואם היא לא תיכנס ממש עכשיו פנימה, תהיה זו הטעות של חייה.
ולכן, היא נכנסה...
לכאורה נראה המקום כמו סתם חנות רגילה. על מדפי העץ היו
מונחים כל אותם דברים שמניחים על מדפים בכל חנות עתיקות
שגרתית. ספרים ישנים, כפיות כסף מתקופת לואי ה- 14, מחרוזות
טורקיז וכדומה. את הרצפה בקושי אפשר היה לראות כיוון שהיא
נעלמה תחת רהיטים שהעלו ניחוחות של עץ ישן. כסאות-נדנדה ישנים.
מראה מעוטרת במסגרת עבה של כסף. שולחן שחסרה לו אחת מרגליו.
בנוסף לצפיפות הסחורה שבחנות, היו בה הרבה אנשים. נשים זקנות
שבחנו חפצים שהזכירו להם את ביתם בחוץ-לארץ. ילדים שהשתעממו
כבר מלרוץ במבוכי הרהיטים והתיישבו, מותשים, על אחד מכיסאות
העץ החורקים. נשים וגברים. המקום היה עמוס עד אפס מקום.
אך בכל זאת היא המשיכה פנימה ועשתה את דרכה בינות לפרוזדורי
העתיקות...
ואז היא ראתה את הנערה ההיא!
עיניה בחנו את הבחורה שעמדה מטרים ספורים ממנה, והיא פשוט
נעצרה במקומה, סורקת אותה מכף רגל ועד ראש. אף על פי שהייתה
בטוחה שהיא לא פגשה בה מעולם, היה נדמה לה שהיא כבר ראתה אותה
מתישהו במקום אחר קודם לכן. מדהימה! איזו יפהפייה! משהו
ביופייה גרם לה לתחושת רוגע. היה כיף להסתכל עליה ככה סתם.
אולם לפתע היא החווירה: 'מה את עושה?!' לחשה לעצמה. 'את עומדת
ונועצת מבטים בבחורה באמצע חנות מלאה באנשים!' ומיד הסתתרה
מאחורי ארון שעמד בפינה. ככה היא לא תשים לב, חשבה. אך
כשהחזירה את מבטה אל המקום שבו עמדה הנערה קודם לכן, הבחינה
פתאום כי הנערה נעלמה!
'איפה היא?' חשבה. והיא יצאה ממחבואה והחלה לחפש אחר הבחורה
ברחבי החנות. איך היא תוכל למצוא אותה שוב בין כל האנשים האלה
בחנות הגדולה הזו? אך היא המשיכה לחפש. לפתע קלטה בזווית עיניה
בריצוד קל בצד ימין והיא פנתה ימינה. והנה, עומדת לה שם הנערה,
ועיניה מביטות היישר לעברה!!! איזו בושה! סומק צבע את לחייה
והיא השפילה מבט. 'היא בטח שמה לב שאני מסתכלת עליה! מה היא
חושבת עלי? בטח שאני מופרעת או איזו סוטה. איזו בושה! אבל היא
באמת כל כך מיוחדת. היא ממש יפה..!' והיא הרימה את ראשה. עיניה
פוגשות את עיני הנערה שמולה, ופתאום... הדם מתרוקן מפניה,
צמרמורת קרה מטפסת לאורך עמוד השדרה ועיניה נפערות לרווחה..!
פתאום היא מבינה כי היא מסתכלת על מראה...




             
 תודה לך ליאת על אותה שיחה בצהריים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נכנסתי
להוטמייל, רק
גברים יש שם.
איכס.



פולניה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/12/00 5:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי שקולניק

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה