רעות רון / כחומר בידי |
בך אוחז,
אפשוט את צורתך.
באפלת
חדרי מוחי,
הכנתי מלתחה.
על צאוורך
עדי האור,
שבמגע שפתיי.
בתוכך
תחל לבעור,
האש שבעיניי.
אקשט אותך
בטוב ארצנו,
ובטוב השמיים,
אליהם
לעולם לא נגיע.
בכל מגע
אחדיר עוצמה,
כזאת שלא תכיר.
כדי שגם
אני אנשום
לתוך תוכי אוויר.
כדי שגם
אני אצחק
וגם אני אוהב.
ולא אוסיף
לדרוש, לחקור
מהות של כל מצב.
אקשט אותך
בטוב ארצנו,
ובטוב השמיים,
אליהם
לעולם לא נגיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|