New Stage - Go To Main Page


היא  אוהבת אותי יותר ככה. מאושר.
זה מה שהיא תמיד אומרת, אז זה כנראה נכון...היא באמת מנסה שאני
אהיה ככה, מאושר.

קשה לי,  אני לא מאלה  שמסוגלים להסתובב עם חיוך תמידי על
הפרצוף ועננים וורודים מסביב לעיניים אני מאלה שנולדו בצד האפל
של הכרה.
אז היא עוזרת, היא קונה לי אושר.
אני לא יודע מאיפה , אף פעם לא ראיתי כדורים שכתוב עליהם
"אושר" בסופר פארם אבל היא מסיגה.
היא אומרת שהיא מכירה מישהו, שמחלק את זה רק לחברים.
פעם היא הייתה מביאה לי רק  כשהיינו יוצאים, או שהיה לי נורא
קשה והיא לא רצתה לראות אותי ככה.
אבל עכשיו , עכשיו כל פעם  שהיא באה אליי היא מביאה איתה
אושר.
אני לא יודע, זה קצת לא טבעי, אבל היא מבקשת ...היא חברה שלי,
אני אוהב אותה , אז אני סותם ובולע.
היא אומרת שהיא לא יכולה איתי איך שאני , קשה לה עם התקופות
שלי, יש לי תקופות...למי אין?
היא לא מסתדרת עם זה שאני מתנתק . קשה לה שאני מסוגל להעביר
חודש שלם בדיכאון.
פעם היא אמרה שהיא אוהבת אנשים דפוקים, אלה שמסובכים עם עצמם.
אבל אני ? אני כנראה מקרה מיוחד, אותי היא אוהבת אז אותי היא
מנסה לתקן.
אני לא רוצה לריב איתה , היא הדבר היחיד שעוד לא הספקתי להרוס,
אז אני משתף פעולה.

כבר שבוע לא  יצא לי לראות אותה , שנינו היינו עסוקים.
אני כרגיל בלעדיה הייתי עסוק בלהיות מדוכא.בשרשרת הדברים
שהספקתי להרוס השבוע גם פרקתי את הלהקה שלי, לא יודע , סתם
נשבר לי...
אני שונא שדברים מתפרקים לי, גורם לי תחושה של חוסר שליטה ,
חוסר יכולת...חוסר כל דבר בעצם.
איך שאני מכיר אותה היא תביא כמות כפולה של אושר.
אני די נהנה מהמלנכוליות המזדמנת הזו,אבל אני לא רוצה  להעליב
אותה, היא חברה שלי, אני אוהב אותה , אז אני אסתום ואבלע.

היא נכנסת לחדר נותנת לי נשיקה ומושיטה לי שקית עם חיוך ענק
מרוח לה על הפנים, ומוסיפה בגאווה שהפעם , בגלל שהיא יודעת
שהשבוע היה לי קשה במיוחד זה אושר משופר, מרוכז ואפקטיבי.
טוב, אם יש כבר אושר אז אין מה לעשות היא לא תעזוב אותי עד
שאני לא אבלע אותו.
מה אני יכול לעשות?  היא חברה שלי, אני אוהב אותה , אז אני
סותם ובולע
אני מרגיש את האושר המרוכז שלה מגיע לי לראש וגורם לי לסחרחורת
ועיוותים קלים בפנים, אני חושב שהיא לקחה את העיוותים בתור
חיוך אבל אני כבר לא בטוח.
כנראה שהגוף שלי לא יכול להסתדר עם כל כך הרבה אושר בבת אחת כי
אני מתחיל לאבד את הריכוז, אני מתחיל להרגיש ממש רע,
אני רץ לשירותים ומתחיל להקיא מרוב אושר.
אני מקיא את כל החיוכים המעוותים, את העננים הורודים, את גועל
נפש שממלא אותי .
אני מקיא את הצביעות, אני מקיא את ארוחת הערב שלי,  אני מקיא
את כל זכרונות שלי ממנה,
אני מקיא את כל התיסבוכים והדכאונות שלי ,
אני מתנתק, אני מרחף , אני מתחיל להזות,
אני כבר ריק לגמרי,
אני רואה מנהרה ארוכה וגמד סגול אומר שהוא יראה לי את הדרך
הלאה.
אני סופית מת, אבל לפחות אני מת מאושר...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/12/00 11:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופוריה מזויפת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה