חם, החום מונח עלי, ואין לאן לברוח, הוא פשוט שם. מקלחת ועוד
אחת, ואיך שאני מסיימת להתנגב, החום חונק, לח כמו נשיקה של
דודה מעיקה. אהובי ישן לידי עכשיו, זה עתה הוא גמר פעמיים,
ואני זייפתי שלוש, כי בפחות מזה אהובי לא מסתפק, מאוד חשוב לו
שאני איהנה. ועכשיו הוא ישן, על הגב, התנוחה של האנשים שבוטחים
בעולם, התנוחה של אלה שמעולם לא פגעו בהם. אני לא יכולה לשבוע
מלהסתכל עליו, מוזר, שלוש שנים, ואני אוהבת אותו, כולו,  אני
אפילו אוהבת את הפטריית שמש שצצה לו על הגב, אני חייבת לזכור
להגיד לו שישאיר לי את המרשם מחר, להביא את התרופה מהבית
מרקחת. אני שולחת יד, ומסבכת את האצבעות שם, איפה שהשיער קצר
וקשה, והוא קצת זז, נעים לו ליישנון. למה אני לא נרדמת? מה
יהיה עם החום הזה? ובחדשות אמרו שמחר יהיה גרוע יותר, מילא
החום, אבל הלחות...אהובי מסתובב, ומניח עלי יד בעלנתנית...פעם,
כשרק התחלנו לאהוב, כל פעם שהוא לא חיבק שלחה אותי לייסורי
חרדה איומים, ועכשיו היד היקרה שלו יוצרת מרבץ זיעה קטן על
הבטן. בעדינות אני מזיזה  אותה, הוא עושה רעש מתוק, של שינה,
ואני מנשקת אותו במצח, איפה שכל הרעיונות שלו מסתובבים, תישן
אהוב שלי, תישן. חם נורא. אולי במרפסת קריר יותר? אני עוטפת את
עצמי בסדין, נוטשת את אהובי ויצאת. שם אני נשכבת על הספה,
ומחכה שיתקרר קצת. בחוץ באמת יותר נעים, אני צריכה להציע
לאהובי שנישן במרפסת בלילות חמים במיוחד, אבל בטח הוא לא ירצה,
כי אי אפשר לעשות סקס במרפסת, לא עם כל השכנים שיכולים לראות,
אומרים לי שזה מוזר, שלוש שנים  וסקס כל יום, אבל אהובי חושק
בי נורא. הוא חוזר מהעבודה, וכבר כשאנחנו יושבים לראות
טלוויזיה, הוא מתחיל ללטף אותי, בעיקשות כזאת, ואני כל כך
אוהבת אותו, שלא עולה בדעתי להגיד לו לא.  זה מחריף כשאנחנו
יוצאים, כי כשאהובי רואה אותי לבושה ומאופרת, הוא
משתגע...ניסיתם פעם לראות סרט כשיד מחטטת לכם שם... ללא הרף?
והאמת, יותר מידי חיטוטים כאלה, לא ממש נעימים לי, אבל
כשניסיתי להגיד לו שזה לא כל כך נעים, הוא נורא נעלב...זה נהנה
וזה אינו חסר. המחשבות על התשוקה של אהובי, עושות לי דגדוג
נעים בלמטה, ובלי לשים לב, אני מתחילה ללטף לעצמי את הציצי,
ופטמה קטנה מזדקרת לה. זה קצת מצחיק, וקצת מביך, אז אני
מצחקקת, ולא מפסיקה. תנועות בחדר ליד, אהובי מתהפך בשנתו, איך
הוא יכול לישון בחום הזה? ועכשיו אני מלטפת את עצמי בצד של
הבטן, איפה שהעור הכי נעים בעולם, ואני כבר לא חושבת על אהובי,
אני חושבת על דברים אחרים, גברים אחרים אולי? פתאום אני רואה
מישהו מסתכל עלי מהמרפסת ממול, קצת נבהלת, ומתכסה תכף ומייד.
למה הוא לא הולך? היי, אנשים אמורים לישון עכשיו! קישטה!! אני
רוצה להמשיך לעשות לי נעים בבטן ולחשוב על דברים אחרים, גברים
אחרים אולי. הוא לא הולך, החוצפן. הוא רק עומד ומסתכל. אבל הוא
לא רק מסתכל, הוא מלטף לעצמו את הצד של הבטן, איפה שהעור הכי
נעים בעולם, איכס, מה הוא חושב שהוא עושה? אבל מבעד לענני
האיכס, אני מתחילה להרגיש חמימות מתפשטת. חשבתי ללכת,  ואני לא
. במילא נורא חם בחדר, וכאן במרפסת קריר. הוא לא מפסיק ללטף את
עצמו, ואני מסתכלת, מרותקת, אני עוקבת אחריו, ביד, נוגעת באותם
מקומות שהוא נוגע, וכל הגוף שלי מתעורר לחיים, אני עדיין נורא
נבוכה, אבל המבוכה רק מגבירה את התשוקה, ואני לא יכולה, לא
רוצה להפסיק. יכול להיות שהוא מחייך שם במרפסת שלו? לא, הוא לא
מחייך, הוא נושך לעצמו את השפתיים, וגם אני. הוא יוצא מתוך
התחתונים שלו, ונשאר מולי ערום. נורא חם לי , ואני מפשילה את
הסדין, כשהוא מתחיל ללטף את עצמו שמה, אני מתחילה גם. הוא נורא
איטי, יש לו זמן, ואני בוערת, נורא רוצה לגמור, אבל הוא לא
נותן לי. ממרחק של רחוב, הוא שולט בי, ויש לו המון זמן, אני
יודעת שאם אני אגמור הוא יכעס, ואני לא רוצה להכעיס אותו, אז
אני מתאימה את עצמי אליו, וכל כך קשה לי להתאפק...כשהוא מתחיל
להגביר את קצב הליטופים שלו אני כמעט בוכה, וגומרת יחד אתו,
גמירה חרישית, מטלטלת, בעיניים פקוחות כי ככה אני יודעת שהוא
רוצה. הוא גומר ויוצא מהמרפסת. אני עוטפת את עצמי בסדין וחוזרת
לחדר. אהובי ישן על הצד, אני מחבקת אותו, בכפית לטובתו,
ונרדמת.