אז טעיתי,מה לעשות? אני רק בן אדם.
הייתי בטוח שהוא חף מפשע, הוא נראה כאדם תמים, שקט, שלא היה
מסוגל לעשות דבר מפחיד ורשע שכזה.
הוא היה אדם גבוה, שרירי, טיפוס מגודל כזה, אבל עם מראה תמים
ועיניים עם מבטכה חסר אונים, פשוט לא האמנתי שהוא מסוגל לזה.
אני, מעולם לא ידעתי מה הכוונה בעיות כלכליות על בשרי, גדלתי
בתל-אביב בשכונת דן, כשהגעתי לגיל 17 נתנו לי במתנה ליום
ההולדת מרצדס אדומה חדשה. כשסיימתי צבא והתחלתי ללמוד משפטים,
אבא קנה לי דירה חדשה וריהט אותה בעצמו. ולסיום הלימודים
קיבלתי טיול לפריז, והוא, הוא לא ידע שלווה בחייו, כל יום הוא
דאג מה הוא יאכל מחר, באיזה קומבינה הוא ישיג מחר כסף, או איזה
מקום לישון.
הוא נולד למשפחה ענייה, הוא הפסיק ללכת לבית ספר אחרי בית ספר
יסודי, הוא יודע קרוא וכתוב אבל זה כל הידע שלו.
הוא סיפר לי פעם שהחלום שלו הוא לישון לילה אחד ללא דאגה, הוא
אמר שהוא הסתבך עם מושה, כי הוא חיפש איזה עבודה שתסדר אותו,
אבל הוא לא התכוון להרוג אותו, הוא חף מפשע.
במשפט לא היו ראיות רבות נגדו, אז טענתי שהיתה לו אי שפיות
זמנית ולכן הוא התפרע בזמנו, ביקשתי מבית המשפט לסלוח לו,
השקעתי במשפט והצלחתי.
היום הוא אדם חופשי, כשהשופט הודיע שהוא לא אשם הרגשתי גאה,
בזכותי אדם חף מפשע לא יכנס לכלא.
אני עדיין זוכר את המבט שהיה לו כשזכינו, בהתחלה הוא היה מופתע
ולאחר מכן, עיניו החלו לזהור, והוא חייך, עוד לא ראיתי אותו
מחייך בעבר, היה לו חיוך ערמומי, הוא לחץ את ידי, הודה לי ואמר
"אנחנו עוד ניפגש", ויצא מהחדר בהליכה מתנשאת כאילו כעת, העולם
שייך לו.
עכשיו תראו אותי, יושב בחדר קטן ואפור, במדים מלוכלכים, כותב
שטויות.
שבוע לאחר המשפט הוא הופיע בפתח ביתי וביקש להלוות ממני 200
ש"ח, אני הנגדתי בתוקף, והתחלנו להתווכח, הוא נכנס בכוח לביתי,
והתחיל לדחוף אותי , אז הוא הוציא סכין, "תירגע אני אביא לך את
הכסף", אמרתי בעודי מסתכל לו בעיניים, ניגשתי למגירה בשידה
שעליה עמד הטלפון והוצאתי פנקס צ'קים, "מאתיים אמרת?", שאלתי
בצורה רגועה. "נהפוך את זה לאלפיים", הוא אמר וחייך בחיוך
הערמומי שלו.
הבאתי לו את הצ'ק, הוא התקרב אליי, ולפתע הרגשתי כאב עז ואת
המבט החודר שלו בעיניים, הוא דקר אותי וברח, מאי שפיות זמנית
כמובן.
עכשיו אני בגיהנום, סובל כי שיחררתי פושע לחופשי וכעת, הוא
מסתובב ורוצח אנשים, והעונש שלכם הוא לקרוא את השטויות האלה
ואלה שלא יקראו יסבלו מהשיגעון שיעלה על הקוראים, וכל העולם
יסבול, והאנושות תגיע לסופה.
אז טעיתי, מה לעשות? אני רק בן אדם.