עכשיו אני חושב
שרוב הזמן היית קרובה,
שאין עוד משהו שיכול להשלים אותי
כמו את.
עכשיו אני מבין
שרוב הפעמים הייתי אוהב,
שעל פסגת ההר הזאת נמשיך
לטפס עד כלות.
והידע שטמון בך והרגש
שלא יפסיק ולא ידהה ולא ישתפשף
אני יודע שתמיד ארצה עיניים
לראות בך סכין מתקהה.
קשה לוותר על דברים אחרים
אז נעשה מאמץ של גדולים
נתחבר
ונהיה שלמים,
עד כמה שאפשר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.