והדרך הארוכה אותה עברתי מגיעה לה אל סופה
קצה לה אצלי תקופת הנדודים, ועכשיו חוזר אלייך מן המרחבים
לכל מקום אליו הגעתי, השתוקקתי למראך
וככל שהתרחקתי, כך החכמתי להבין, שאותך אני אוהב
הריח המשכר ששבית אותי בעזרתו, לא עזב לרגע את אפי
כאילו רוחות המדבר הרחוקות, שמעו ונענו לתפילתי
ונשאו את ניחוחך על פני תבל, לשמח לבבי
ובדרך הררית לקול צלילי חליל רועים, ומתחת גג של כוכבים
בסירה של דייגים עם רחש הגלים, לא נשמע עוד קול כל כך נעים
שעשה לי חם בפנים, כמו קולך הממיס קרחונים, ומחייה את המתים
ועוצר את האלים מכל מלאכה, לרגע קט של שלווה,
כשנעות זוג שפתייך למילות האהבה |
