אל תזרה מלח על פצעיי,
אני מבקשת ממך.
פצעת איבריי,
דמעת את עיניי.
הלב שלי שוטט כאב,
פועם לבד, שכן אוהב.
רגש מאוכזב,
עריק מעורקיו.
ואולי הזמן מרפא פצעים,
ובינתיים שמים חטא ומחטאים.
אך אתה נשקף עוד בעיניי,
ומיי מלח מרטיבים את לחיי.
ושורפים לי את הלב,
ומוסיפים כוויה על פני כאב.
אתה אחראי לדמעותיי,
אתה אחראי למכאוביי,
זרית מלך על פצעיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.