כל כך הרבה אהבה,
וכל כך מעט זמן.
אהבה כה קצרה,
וכאב מתמשך שזה לא יאומן.

זוג שנוצר בשמיים,
נח על ענן,
במעמקי גן עדן,
שט בעולמו החלומי והקטן.

והעולם החל והתחמם,
ושלח ידיים חודרניות ומתנדפות,
שתלשו מאותו עולם קטן,
את כל אותן דמעות.

ובגלל גרמי שמיים,
ממצוק שלא נגמר,
צנחו שני אנשים דומים כמו טיפות מים,
התנפצו על חזיתו של הר.

זהים כמו טיפות,
חמים כמו דמעות.
ואף דמעה לא דומה לקדמתה,
ואף טיפה לא מחזיקה בשלמותה.

והלך חצי חצי לדרכו,
התערבבו בין שאר אדם;
ולא ימצא האחד את חציו לעולם,
כמו טיפה בתוך הים.