מערסלת כוכבים בחיקי
מערסלת כוכבים בחיקי,
בין שדי ברקים ורעמים,
עת נושבה בי הרוח -
לא עת חרטה היא.
חמה כאמא אדמה,
מחצבים נדירים עוד תמצא בי,
והרים גועשים
עדי חוף רוגע.
ללא שם
בפורטי עלי מיתר,
מפיקה צליל טהור וענוג,
דימיתי את ידיך
נוגנות בי שיר המעלות.
אז פסח לבי פעימה,
ולשוני המפזמת
שוב דבקה לחיכי,
בצפותה עד בוש לשפתיך.
(דצמבר 1999) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.