בתחנה המרכזית של העיר שלי
יושב כותב חושב מקשקש
דף עט עיפון ומוח חשמלי
בתחנה המרכזית
בעיר מגורי
זה טבעי שעולות מחשבות
על בריחה
למרות שאין ממה לברוח, או לאן
אבל רוצה להיות לבד
ורוצה יותר ממה שיש
הכל בשבילי
רק בשבילי
בתחנה מרכזית של אוטובוסים
כותב חושב
על עצמי
שיר זה מגלומניה שמקרינה החוצה
שיר זה מגלומניה פורצת ממני
עצם המחשבה
שהחיים שלי נוגעים,
מעניינים אחרים
מעבירה צמרמורת ומעמידה שערות
מעלה בי בחילה
ועושה אותי מאושר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.