חמוטל ילין / השתברות |
היא ניבטת אלי מאי שם -
עיניה בארות כחולות,
נוקבות את ליבי
באכזריותן המתמשכת.
מעולם לא ביקשתי להיות אחרת משהנני;
עד עתה.
עתה הכל נדם.
נשימתה, שטוחה, נשמעת
מבין הרסיסים.
ואני מתבוננת סביב
ומחכה לסימן.
חיי מתחילים מעתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|