עיניים...

וכבר ראיתי את עיניים האלו...
המבט הזה...
הן מסתכלות בי ברוך, בתשוקה,
בכניעה, בחום, באהבה,
בעומק אינסופי...

כבר ראיתי את העיניים הללו...
המצועפות, העצובות כדמעה...
חודרות לתוכי, מחלחלות בי,
נוטפות כמים על סלע ליבי,
ממלאות אותי,
גודשות אותי לרוויה...

כבר ראיתי עינים אלו, אני מזהה אותן ברור,
אני יודע שעוד אראה אותן בבהירות...
את העיניים הממלאות של האהבה אני רואה,
את נצחיותו של היקום,
את הפליאה הגדולה מכולן...
את עצמי...
אותי...
את הכל!

בזמן כזה, בו אהבה מנשבת בתוכי,
כאילו משב בריזה המגיע מן הים...
אני יודע...
אני מבין...
אני מרגיש...
זו ההוויה!