אינני זוכר אם נפרדה בנשיקה, אך, כל פרט אחר זוכר אני כאילו
היה אתמול.

לסרט הזמנתי אותה ,סתם כך לסרט, ללא כוונת זדון אך מוכן לכל
התפתחות-דייט לכל דבר.
הכל התחיל כבר בחניון כשדפקתי את הטמבון במדרכה ברוורס, כל
הדרך נשמעו הטיקטוקים המעצבנים של פח נוגע בפח, בעצירות רמזור
זה התפתח לליווי מוסיקלי שבקע מן הרדיו.
ליד ביתה עצרתי וירדתי לבדוק את חומרת המצב, עוד לא הספקתי
להגיע לאגזוז והיא הגיחה מבעד לדלת האינטרקום, מביטה בי במבט
שואל "מה אתה עושה?!"
העגלה סחבה אותנו למעוז חפצינו בת"א, לאחר תימרונים רבים
ותיקתוקים לא מעטים חנתה המכונית , אם קצת בכבדות, במקום
שהתאים לה.
התפשרנו על הסרט,  ובעצם, לא התוכחנו כי הסרט הוא סתם תירוץ.
עוד לפני כיבוי האורות שאלה אם איכפת לי שראשה יונח על כתפי.
שיער שחור חלק התפזר על כתפי מלווה בניחוח עדין של שמפו ריחני,
הכן-כן , זהו אותו שיער ואותו ראש, רק שהגוף התפתח מילדה-נערה
לנערה-אשה, שנה וחצי עברה...
 - כיבוי אורות -