הבוקר שאחרי,
כשהעצבות מתאחדת עם הדם
וזורמת באופן חד גוני
עד קצות האצבעות
ובחזרה, עמוסה,
אל הלב.
איזה כוח יש לה
לשמור על מאגר הדמעות
סגור?
דמעות מטייבות,
משקות את
אדמת האין,
וכבר מציץ לו
עלעל ירוק
מן השרפה של אתמול,
וכבר השקט פוסע
אל בין העצב והכאב,
להצית אורה של
התחלה חדשה.