פחד.
יותר מכל זה פחד.
חשש מהלא נודע שלך,
מהלא נודע שלי, שחותך את האויר כלהב חד,
החותך בשר מגוויות אדם לוהטות, נצמדות ומרפות.

שכל.
מבקר ומתבונן.
נתקע בחישובים אינסופיים,
מספרים לא נתפסים, שכל מתגונן,
מהאחרי שלך ושלי, שלנו, גם הלפני.

תשוקה,
שלא כובשת שום דבר,
ונכנעת בקול חלוש אל מול,
ההגיון שמתבונן אל העתיד והעבר,
אשר תופסני באותו מצב של חוסר ודאות.

דימיון,
שמשתולל ברחבי נפשי,
ברחבי גופך מחפש את עוגני התשוקה,
משתדל להישיר מבט אל מול מעיינות גופך,
המחפש לטיפה של מגע מתוך חיים של מצוקה.