בלילה קר
יושבת אני בתחנה
בניחוחות האוויר הצח
מחכה לך שתבוא,
שתבוא ותיקח אותי.

אהוב יקר,
בלעדייך חיי אינם
חיי אינם חיים.
חיי הם רק צל ללא אדם
ללא נפש הומיה
ללא מבט עיניך,
מבט עיניך החטוף
נמסתי
קפאתי
נדמתי
חרב עולמי,
עולמי צר כעולם הנמלה.
המסע הארוך לליבך מסתיים פה.
בזה הרגע.
מפני שהבנתי שאתה לא בשבילי!



נכתב ב-9.2.2002, 3:33:33.
ללהלה האהובה, קבלי!