תזזית בבוקה / בעתה |
הייה לי לרע ,הייה לי לקורת רוח,
פוצה את פי, שותקת,
אל פחז, לא אומר עוד מילה.
והאהבה, עומדת היא מנגד,
קצרה ידה מלהושיע.
עומדת לפני שוקת שבורה.
שבורה אני,
אל תלך,
סכופה אני, אחוזת תוגה,
אל תלך,
עוד חזון למועד,
לא הגיעה השעה.
.בלילותיי הטרופים,
בימיי החבולים,
כולי חיל ורעדה,
רק בגלל זו המעידה.
אל תלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|