הגר בוחבוט / שמיים אפורים |
ברחובות אין אף אחד
ועוד קולך מהדהד באוזניים
ודמעות מציפות ת'עיניים.
ואין כוכב שיאיר את דרכה
ועוד ילדה בודדה אבודה
ודמעותיה שוב זולגות
ובגשם מתערבבות.
והשמיים אפורים
כי גם העננים בוכים
והעיניים מחפשות
והשפתיים לוחשות.
והשמיים אפורים
גם נעלמו הכוכבים
וגם אבדה לה התקווה
לאהבה.
היא שוב עומדת בחלון
לא יכולה לישון
ושמיכת הטלאים הגדולה
כבר לא מחממת אותה.
הוא הלך ולא הביט לאחור
והיא כל כך רוצה שיחזור
וכל שירי האהבה
כבר לא מרגשים אותה.
והשמיים אפורים
כי גם העננים בוכים
והעיניים מחפשות
והשפתיים לוחשות.
והשמיים אפורים
גם נעלמו הכוכבים
וגם אבדה לה התקווה
לאהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|