New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
מונולוג לפסיכולוג

אני יושב מולך, ורואה את עצמי,
לבד בחדר.
תגיד לי מה שלומך?,ואיך אפשר לחשוב,
שעוד יהיה בסדר?

ומספר לך, איך כולם פוגעים,
אני כבר משתגע.
ולא אומר לך, שכולם יודעים,
מה שאני יודע.

ונמאס לי כבר ממך, כי אתה לי לא עוזר,
ואולי אני צריך להיות עם בן אדם אחר.

ואתה לא מדבר, ואני ממשיך לשתוק,
וזה פוגע.
ואני כאן מול עצמי, זה אותי מתחיל לחנוק,
זה משגע.

ואז פתאום אתה אומר, שצריך להישאר,
להיות ביחד.
אז תנסה להיזכר, ידעת שזה ייגמר,
בגלל הפחד.

ונמאס לי כבר ממך, כי אתה לי לא עוזר,
ואולי אני צריך להיות עם בן אדם אחר.

אני יושב מולך, ורואה את עצמי,
לבד בחדר.
תגיד לי מה שלומך?,ואיך אפשר לחשוב,
שעוד יהיה בסדר?

ואז אני כבר קם, כי נמאס לשבת סתם,
עושה לי רע.
מרגיש קצת מטומטם, ועוזב פתאום וקם,
מהמראה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/12/00 5:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה