תבינו. אני מבין דברים. אני רואה דברים. ומה שאני מבין ומה
שאני רואה מצערני עד מאוד מפני שלולא היה מצערני לדבר לא היה
ערך ואם לדבר לא היה ערך אז חיי לא היו מיותרים ואם חיי לא היו
מיותרים אז לדבר לא היה ערך ואם לדבר לא היה ערך אז חיי לא היו
מיותרים. כי מה אני בעצם לולא אני הכותבנה הגדול? ישות רפה,
חסרת כוח ובינה. ואם לא הייתי מגבש במוחי תפיסה שמחייבת או
שוללת את המציאות, כל מציאות, מה טעם היה לקיום המציאות, כל
מציאות? ואם לא היה טעם לקיום המציאות, כל מציאות, אז חיי היו
מיותרים ואם חיי היו מיותרים אז לדבר לא היה ערך ואם לדבר לא
היה ערך אז חיי לא היו מיותרים. |