שרון ליפז / שתיקה |
אני בלבי הפועם,
הוא בנשימותיו הקלות,
ובינינו מונחת שתיקה.
כמו שקית שקופה
מלאה מים
ודגיגים מבוהלים,
שמזנקים בתזזית הלוך וחזור,
ועיניהם העגולות ניבטות
בפחד איום.
15/1/99
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|