"את יודעת למה אמנות שלי עשירה?"
"לא יודעת. למה באמת האמנות שלך עשירה?"
"כי חיים שלי דלים; נורא נורא דלים. אני חי רק דרך האמנות
בעצם. כן-כן. ואני חושב שזה די עצוב בסך הכל. די עצוב."
"לא נורא - בקרוב תמות והכל יישכח."
"אכן. רק השיכחה תצילני מאבדון."
"שיר מספר 92."
"שיר מספר 92."

שיר מספר 92
מיזה באך ומיזה מוצרט לעומת היצירות הגדולות שלי?
מיזה גיתה ומיזה שילר לעומת היצירות הגדולות שלי?
למי יש סיבה יותר טובה משלי לחוות אושר עולמים?
למי?
הרי כולנו יודעים שאין אחד כזה.
כולנו יודעים שאני הוא הכותבנה הגדול ושאין בילתי.
כולנו יודעים.

"כולנו יודעים."