אדמה חרבה
לא תצמיח דבר
אף אם יפערו ארובות הרקיע
וימטירו גשמים לבלי די
לא תופרה האדמה

שוכב אני על מיטת עץ
בחדרון ויקטוריאני דהוי אור
חמימות זרה פושטת בי
ידיי זוממות להפשיט
היא שכובה ארצה
עורה רך והיא כה ענוגה
ידיי מגששות בתוכה
עורה רך והיא כה ענוגה
כל כולה גופה
כל כולי גופה
ידיי מגששות בתוכה
קר מגע השד
קר מגע השד  
היא נמה או מעולפה
אני נהנה ממנה
עורה רך והיא כה ענוגה
שוכב אני על מיטת עץ
היא תחתיי
הידית מתפרקת עוד רגע
עורה רך והיא כה ענוגה
הדלת נפתחה
באים לחלצה
מה רבה הבושה
יותר לא אהיה שטוף זימה

שנאה שלי לאנושות היא שנאה שלי לעצמי
כשאני נזכר שאנושי אני:
אנושי אני, אנושי אני!