משוטטת נשמתי חסרת מנוח בעולם עיועווים זר ועוין
הבושה איננה מרפה מאחיזתה החונקנית ביישותי הדלוחה

בושה בכל
בושה בחיים, בעצם היותי חי
בושה בפנים
פני-דג, פנים דלי-מבע, נידפי און  

בושה בכל מה שהביאני עד הלום
בושה בסגולתי המפוקפקת לזכך העכור
אין מילים בפי לתאר גודל הבושה
אין מילים בפי.
גם כי היא גדולה מכל וגם כי יבשו המילים
וגם כי אני מתבייש לדבר עליה

אלוהים איננו עימי וכל עולמי חרב

מבט נוקב בבחורה של אף-פעם
מתאהב בה יתר על המידה
מוודא שההתאהבות נואשה, חסרת סיכוי
כזו שמתחילה אחרי 20 שניות
ונגמרת אחרי 23
כשהיא מהאוטובוס תרד
מבטי יוותר בדד-תלוי בכיסא שרק לשניה התרוקן
אבל תמונה זו של האין המושלם
לנצח תהא חרוטה בזכרוני המייסרני עד מאוד
כדימוי עילג שנועד להביע הכל
אבל מפאת גוויעתו הנחשלת של משורר
לא מביע דבר