הגדולה הראובן ויטנברגית
מתבטאת בהרמוניה
שבין החוטים המושכים
לאובייקטים שהם מושכים
ובהרמוניה בין התכלית לדרך הפעולה
בין יופי מידותיי המוסריות ויופי יצירותיי הספרותיות

הו - הרי זו ההרמוניה השמיימית של ההיפעלות הראובן-ויטנברגית!

יש משהו בחסכנות הראובן-ויטנברגית.
יש משהו בקמיצות במטאפורות ואימרות כנף,
(ובזה שהחרבתי את פוזת המשורר שיושב על ענף),
שימחישו לקורא ואני כמה אני והוא אומללים,
למרות שאנחנו בכלל לא מכירים!

יש יופי בהרג היופי המלאכותי לשם חיי היופי הטבעי