|
הגדולה הראובן ויטנברגית
מתבטאת בהרמוניה
שבין החוטים המושכים
לאובייקטים שהם מושכים
ובהרמוניה בין התכלית לדרך הפעולה
בין יופי מידותיי המוסריות ויופי יצירותיי הספרותיות
הו - הרי זו ההרמוניה השמיימית של ההיפעלות הראובן-ויטנברגית!
יש משהו בחסכנות הראובן-ויטנברגית.
יש משהו בקמיצות במטאפורות ואימרות כנף,
(ובזה שהחרבתי את פוזת המשורר שיושב על ענף),
שימחישו לקורא ואני כמה אני והוא אומללים,
למרות שאנחנו בכלל לא מכירים!
יש יופי בהרג היופי המלאכותי לשם חיי היופי הטבעי |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.