|
היד האחת רושמת בשצף קצף,
השניה מגששת מטה-מטה.
מתחת לשולחן,
מתחת למכנסי הזמש השחורים הצמודים,
מתחת לתחתוני התחרה האדומים הרפויים,
ננעצת האצבע בחריץ הבשר -
מבטה הנעוץ בי הנערץ
הוא הסיבה ללחלוחית כוסה.
המרצה נושך סנטרו
קלחת מלל חסר פשר מחללת החלל
לא מסיטה ידה מלחתור
לחתור אל פיו הפעור של עוד עינוג שמיימי
חזותי הנשגבת היא לה השראה
מתרחבים האישונים וגלגל העין ענק
מדמה היא בדמיונה את זייני
שלוף
כאקדח מול פניה שעוד רגע ימלאו זרע
כל אותו זמן
מחשבה נודדה תוהה אודותה
איך היא מוצצת? איך היא מוצצת?
אני רוצה לדעת
איך
היא
מוצצת
האלוהים שבאישה -
מה עז הרצון לבתקה! |
|
|
אל:
זה שמאשר את
הסלוגנים.
הנדון:
מחאה!
שלום רב
עם כל הכבוד,
הסלוגנים שלי לא
דביליים, הם
אולי טיפשיים,
חסריי חוש
כיוון, יש יגידו
אפילו חרא של
סלוגנים!
אבל דביליים?
בחייאט!
ובכלל מי אתה
שתלין?
מה יש יותר?
סלוגנים דביליים
?
או סלוגנים
שלי?
ומי אחראי על
הסלוגנים
בדבילים
(לא שלי, אני
בשלי מודה)
חבובניק, זה
אומר דרשייני,
או משהו כזה!
בברכה
לו יהי, חומד
לצאן, לטבח
וביקורת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.