בגדיי נוסכים עליי אווירת אבל
ארשת פניי יגון קודר
דוחקתני הליכתי לשולי המדרכה

יימתק העשב שבפיך - רוזן המוות העירה הגיע
הסוסים רתם לעגלה ומיהר-מיהר לכאן בחופזה
מוטט הוא עליי מיתה ממארת - מיתה אהובה!
מיתה שתלטפני כמו הייתי גוזל רך ונחשוליה יציפוני חדווה צוהלת
הו, מה רב החסד שעימה תביא עימה המיתה המבורכה

אנחת רווחה אל מול ידיעת ודאות מותי הקרב
ייחר גרוני בבואה של הגאולה ללפות צווארי              
נשימה מיותרת אחרונה וחסל
ודבר אינו מדכדכני יותר מהיות לי ידוע
שגם לאחר מותי העולם על צירו ימשיך לנוע