אהבתי לי אינה יודעת גבולות
ואף לא גבולות של הטבע
חוצה ביעף אגמים זהובים
מרחפת מעל פסגות הרים מושלגים
בשבילה האלפים השוויצרים זה מגרש משחקים
ומדלגת היא בקלילות מגורד שחקים לגורד שחקים
להתנהג כיאות כדי לחיות נכון
זה רעיון שמעורר בי חרון
יהא זה טירוף-חושים או טירוף של המחשבה
להכחידני - לא ייצלח איש; ולנסות לעשות כן -
יהא גדול מטירופי שלי,
ומיהו אלכסנדר מוקדון לעומתי?
למחצני בחיבוק שמהתהדק יותר ויותר
ככל שזמני הולך וקרב לתומו
כך מרחף אני בספירת מוסיקת המרומים המהדהדת בראשי
בהרמוניה מרטיטה יותר, בווליום גבוה יותר
ואהבתי לי - היא אינה יודעת גבולות |