|
הו, נטול-אלים אנוכי -
יען כי במרומי האולימפוס הבדידות כה מזהרת!
היאך? אלוהים ללא כס מלכות?
הו הו - חידות היירוגליפים מנידות עפעפיי וזה כה נלבב!
עיניי לישון מבקשות
אך עולצת נשמתי עודה - בעליבות סוררת ובשגב יוקדת
וכל עוד יהיו עצמותיי רוויות-און ועוז-רוח
רק בשנתי מכאוביי ינומו
על הכל ברוח טובה להיעשות
אף המטלות הנבזיות והנקלות
ברוח צחוק, קלילות ובדיחות-דעת
יבואו לידי פעולה ומיצוי
מוות לא יהא עוד
לא של מחשבה ולא של רגש!
יהיו חופשיים הכל -
ללא מורא וללא שיינזק איש -
מפני שאי-אז לא יהיה הנזק אפשרי!
החיים הם חוק שלטון מלכות השמיים
שם רוע ועון לא שורדים אף דקותיים |
|
|
בסיפור המקורי
על האיש הקטן
שאהב לקפצץ,
האיש הקטן שאהב
לקפצץ היה בכלל
איש שחור קטן
שאהב לקפצץ, אלא
שזה לא
פוליטיקלי קורקט
לדבר על איש
שחור קטן, אז
צינזרו לי לאיש
קטן שאהב
לקפצץ.
מתוך: "הסיפור
שמאחורי הסיפור
על האיש השחור
הקטן שאהב
לקפצץ" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.