New Stage - Go To Main Page


כשאני חושבת על זה לרגעים
העניין האמיתי שמטריד אותי במסיבה שתהיה
הוא באיפוק שינהג בעצמו אליי
שלא כמו במקומות אחרים צפופי אדם.

לא יהיו לו הזדמנויות לנשק לי מאחורי המדרגות,
שעה שאני מטופפת על עקביי לשירותים
ואנשים עסוקים בחבריהם ובעצמם
עכשיו אנחנו צפופים ואני צריכה להתאפק
עם כל התאווה שמציפה אותי כשהוא ישנו.
ואני אלחץ הכל למטה ואחייך כאילו אני לא נחנקת
מכל הידיים שהנשמה שלי
שולחת לכיוונו בכמיהה אדירה למגע,
לתשומת נשמתו אליי הספציפית.

אני יודעת ודיי בטוחה בכך, שאתנהג חכם.
אנהג בתבונה מאופקת כמו שלמדתי.
אקשיב ואגיד כשיהיה לי משהו מבריק להגיד,

אשתוק לפעמים ואביט בעיניו,
ואת כל הליטופים שיש לי למענו,
את כל סודות הזימה שיש לי אליו.
אלחש לו בנצנוצי עיניים קלים,
במבטים סמוקים שנופלים לרצפה
מפאת כובד משמעותם,
נגמרים בחיוכים קטנים ואדיוטים, חצי סודיים.

צופן אהבתנו המתפתחת בין ההמונים השועטים לכיוונו,
אני כל כך רוצה למצוא איזה נתיב של חיוכי רצפה
וכבדות עיניים טובה שכזו שכולה שלי,
שגם כשיגיע הזמן הזה שהחברים
שימנה יבואו במאות ואלפים,
בשולחנות עגולים,
עם מלצרים קטנים ומתאבנים מיוחדים ויקרים,
ישתו בכוסות מצטלצלות ידברו עסקים כבדים ויתלבשו נוצץ,

והוא יעלה על הבמה לומר תודה על הצ'קים השמנים
יציג את הלהקה שהביא במיוחד.
המוני האדם שנהרו לכבוד הולדתו
ימחאו כף שקרנית אל כף שקרנית
מעוטרת צמידים מדנדני זהב ויהלום,
והם ישרכו רגליהם היקרות לרחבת הריקודים,
ישקרו קצב בגופם, ימשיכו לדבר במהלך הריקוד.
לא ישימו פעמיהם למוסיקאי, והוא ינגן מוסיקה נוחה לעשירים,
משהו קליל, שלא להטריד את קיבתם העדינה.
ואני אחפון עצמי באיזו פינה, מנסה להתחבא.
באתי עם פתק יומולדת כתוב,
צפון במעטפה גדולה, מעוטרת צבעי פנדה וכוכבים.  
מתנה מינורית שרצה, ואני אאסוף מבטי בוז אליי הפשוטה בינם,
מדשדשת רגליי אליו. מוצאת אותו מדבר עם טרילארדר מקומי,
ממתינה בשקט ובנימוס שיסיים ואינו מסיים,
אני מצפינה פניי ברצפה, משחקת עם הרגליים עד שיתפנה,
הוא מפזר מבטים וחיוכים מנומסים לכל עבר.

ואז עיניו נתקלות בי  
שעה שאני ממתינה בשקט, עדיין משחקת עם הנעליים.
הוא מתרחק בנימוס מהזוג הטרילארדר, ניגש אליי.
חופן אותי בשתי ידיו ואני מרגישה לאט
איך התעוורתי עונג ונמלאתי גלי שמחה
מהידיים האלו, וכל האתיקה החברתית
העשירה שלו מתפרקת
שזו אני עם מעטפת הפנדה שלי.
הוא מביט בי ומחייך כל כך,
שותק כל כך, אוהב כל כך,
מרגיש לי את האצבעות
אחת אחת,
טובע לי
בעיניים.

שלי.


פברואר 2002



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/2/02 8:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טיטי טובולינה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה