- "שימעה" דרום הר-חברון -
בשמלה בצבעי ארגמן ופסטל ובעלת תיק צד שחור, התישבה הנערה
בסיכול רגלים בתחנה שממול לביתן. שיער חום כהה צבוע בגוון
אדמוני, שהחל לדהות, אסוף בדיקנות אחורנית.
סימני אי נוחות ותיפוף קל בכפות רגליה הסבו את תשומת ליבו של
מוטי.
אורה של השמש , ולו לרגע, סינוור את עיניו שהשתקף על צינורות
אלומיניום גלוים של "מקורות" הממוקמים בגב התחנה, ולרגע הסיט
את מבטו ממנה בהבעת פנים היכולה להשתמע לשתי פנים - סינוור או
גועל.
סיכלה שוב את רגליה לצד שני ושילבה אצבעותיה על ירכיה, נשפה
קצרות והסיטה מבטה אל השער הסגור.
סנדלי עץ עדינות בעלות שרוכים הקשורים עד לאמצע השוק בכריכה
קפדנית שאינה מותירה לשום טיפת דם לברוח לעבר ליבה שפעם בחוזקה
מאחורי חזה נערי שעלה וירד בנשימות קצובות אך מהירות, דבר
שהרשים את מוטי - היא נסערת, מדוע?
פנים עדינות בגוף נערי רזה כניצני בשלות לפריחה מושלמת, ולרגע,
ולו לרגע קט חש משיכה פראית, זה נוף הרי הגיר, האויר הצח,
השמים בתכלת-עד ואולי בצמחיה הפורחת סביב רק הרדיו והזבובים
השיבוהו כמכת לום חזרה למדים ירוקים, לשכפץ מתפורר ולנשק שעל
גבו. |