18.2.98 יום רביעי 1:50
עותניאל, גבעה-מזרחית


   לילה, חושך וערפל, המימד השלישי של הלא נודע, פחד ואימה.
רוחות הלילה, רוחות העבר קרות ומקפיאות אך את מחשבות הפחד
מפשירות, כאן הוא הסיוט הנורא, חריקת חלון, תזוזה של פח, נהימה
של חתול, נביחה של כלב ממרחק, יריה מכפר שכן, אני הוא הסיוט
הנורא.  משחקים של אור וצל, לילה, חושך וערפל משתלטים על כל
חלקה טובה כרעה, רחוקה כקרובה, הו, רק כאן הסיוט הנורא.
מטעי זיתים, משטחי מרעה, שדות וטרסות, עולם עתיק בנשימות
אחרונות מנסה לשמור על ציביון כלשהו בעולם מודרני זה, רוחות
העבר כרוחות מלחמה וחמס מרחפות על פני גבעות, הרים ואבני גיר,
כבישים, ישובים ואנשים המלמדים כיצד למחוק אלפי שנים וזאת בשם
הקדמה והחזון, כמו הדת והלאום.
מי צודק ומי טועה, מי נפגע ומי כבר לא, לא נדע כעת.
משחקים של כח וכבוד, הישרדות כמשיכת זמן שאול בשעון ההיסטוריה
עד כי הקפיץ עומד להתפקע ולפגוע בשחקנים ובכלי המשחק.
לילה חושך וערפל על פני לוח השחמט שרק מלך לבן ומלך שחור שרדו
את הרוחות והכפור ולא הוכרז תיקו משום המורא מהסיוט הנורא...

                                                           
תם ולא נשלם,
                                                           
לעתיד טוב יותר