New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
תבואי היום

נגמרו לי המילים, לתאר את הכאב,
שאני עכשיו מרגיש, ולא חושב.
נעלמו לי התקוות, ונמאס כבר לקוות,
שיהיו עוד אהבות, לא אכזבות.

ואני סתם יושב,
ורושם את הבלבול,
זה מצחיק, אני חושב שאני מרגיש כבול,
אל אותו המקום, ונמאס כבר לחלום,
לחכות שתבואי היום.

רגעים קטנים של אושר, שמהול גם בעצבות,
ושיחות מתוך הלב, בלי חשיבות
רגעים קצרים של צער,עם אופטימיות לבד,
וטיפשות של ילד-נער, בלי אף אחד.

ואני סתם יושב,
ורושם את הבלבול,
זה מצחיק, אני חושב שאני מרגיש כבול,
אל אותו המקום, ונמאס כבר לחלום,
לחכות שתבואי היום.

והזמן כבר לא עובר, ונמאס לו לעצור,
נקווה שיגמר, ואז נחזור.
והכל נראה שונה, אך תמיד נשאר כואב,
ואני אותך שונא וגם אוהב.

ואני סתם יושב,
ורושם את הבלבול,
זה מצחיק, אני חושב שאני מרגיש כבול,
אל אותו המקום, ונמאס כבר לחלום,
לחכות שתבואי היום.

נגמרו לי המילים, והפסקתי כבר לבכות,
וחיכיתי כבר מספיק, ונמאס כבר כבר לחכות.
נעלמו לי התקוות, שיהיו עוד אהבות,
וקיוותי ונמאס כבר לקוות.

ואני סתם יושב,
ורושם את הבלבול,
זה מצחיק, אני חושב שאני מרגיש כבול,
אל אותו המקום, ונמאס כבר לחלום,
לחכות שתבואי היום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/12/00 8:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה