[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסף סוף
/
חדירה ראשונה

יצאתי מביתו של דני בדרך הביתה, כבר ביציאתי הייתה לי הרגשה
מוזרה, הרגשה שמשהו רע הולך לקרות, אז החלטתי ללכת מהר.
ירדתי את רחוב הרצל, פניתי על רחוב הערבה.
ברחוב הערבה שמתי לב לראשונה שמישהו הולך מאחורי
התחלתי ללכת מהר וככל שאני הלכתי מהר הרגשתי את צעדיו מאיצים
לכיווני, ואז הוא תפס אותי הרגשתי שאיני מסוגלת להזיז את גופי
ניסית להתנער ממנו אך הוא היה חזק מדי
"עזוב אותי די די לא, אל תעשה את זה !" צעקתי
הוא הדביק את גופי לרצפה ואחז את ידי צמודות לריצפת הבטון
הקרה
השתוללתי ככל שיכולתי
"תשתקי! ואל תזוזי! " הוא נהם ואז הוא לחש באוזני
"שתי דרכים אפשר לעשות את זה, אל תאלצי להשתמש בכוח"
קולו צימרר אותי עד לשד עצמותי התחלתי לבכות הרגשתי חסרת
אונים
"ב-ב-בבקשה אדוני אל ת-תעשה את זה אני רק בת 15"
"מה אמרתי לך?" הוא העיף לי סטירה הרגשתי את ראשי מתנגש בבטון
כאבים כל כך עזים לא הרגשתי בכל חיי
הוא פתח את מכנסיו הרים את שמלתי משך את תחתוני עד לברכיי
ובברוטליות דחף את איבר מינו אל תוכי הרגשתי שאני עומדת
להתעלף, דמעותי כבר מילאו את כל פני בשלב זה כבר לא יכולתי
לראות את פניו.
הוא הוציא את איבר מינו וגמר על פניי
ההרגשה הייתה מצמררת, הפחד הקפיא אותי זה הייתה הרגשה מבולבלת
רציתי להקיא ורציתי להעיף אותו אבל לא הצלחתי לעשות כלום
משותקת כולי הדבר היחיד שהצלחתי לעשות זה לבכות, הרגשתי כאילו
אני מאבדת את שפיותי
כל כך רציתי להתעורר מהסיוט הנורא הזה אבל החלום לא נגמר
הוא תפס אותי בשערי הרים אותי הוציא אקדח שחור מכיסו הצמיד
אותו לראשי ואמר לי
"אם אי פעם תספרי למישהו אני אתפוס אותך..."

"זה יספיק לנו" קטע אותה השוטר.
תוך כדי שאני יושבת בחדר החקירות ההרגשה המצמררת עברה בגופי
אותה הרגשה מצמררת שעברה בי כאשר האנס לחש באוזני, לדבר על זה

החזיר הכל אליי...
החזיר הכל פרט לנפשי השבורה,
"אני רוצה שתתפוס אותו. אני רוצה שתתפוס אותו ותהרוג אותו"
התחלתי לבכות ויצאתי מהחדר. אימי חיכתה לי בחוץ, שתינו שתקנו
נכנסו לאוטו ונסענו הבייתה.  

הזמן ישנה את העולם, את בני האדם את החיות והצמחים
את העונות... הזמן ישנה הכל פרט להרגשתי


המון תודות לרוני סתיו על ההשראה
הסיפור נכתב לאחר השראה מסיפור שהיא סיפרה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כאן לא תמצאו
אמירות שטחיות.
באמא שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/2/02 23:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף סוף

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה