-שוב אותם רגעים
שוב אותם,אנשים בוכים
כמה מתגעגעים,לחיוכים ולשאר הדברים
שאת עצמי,לי הם מזכירים
אולי אלוהים רוצה להגיד לי, משהו מבפנים
אולי בסוף גורלי,יהיה אם אותם קדושים
שקיפחו אותם החיים

-למה צריכים אנחנו להזיל דמעות
להיות חזקים כשדווקא,דברים רעים קורים
לקוות תמיד,שיהיה טוב
אם הטוב,אינו ממהר אלי לבוא

-ובזה לא באשמתי,שכל כך עצוב לי להיות
שביום אחד,לכל כך הרבה משפחות
פינות שחורות מתרסקות
ותמיד בסוף,זה כמו גניבה לאור היום
כי את הילדים הכי טובים,קוברים תמיד ראשונים.